אמא לביאה
הבית החם
לאמהות
חיילים פצועים
הסיפור האישי שלי
בני, נפצע קשה בתקרית הדו"צ בג'בליה ולאחר חודשים בטיפול נמרץ עבר לשיקום בהר הצופים.
בתוך כל הכאוס, חשתי בדידות עמוקה. למרות מאות ביקורי חברים, הרגשתי לבד מול מערכת שלא הצליחה לתת מענה אמיתי למשפחה שלנו.
הבנתי שלא הגיוני להתמודד לבד עם אירוע כזה, והתחלתי לפעול בין אמהות הפצועים , כדי שנוכל לתמוך אחת בשניה.
אירועים קרובים
משתפות חוויות...
נשים יקרות
מאז שחזרנו אני לא מפסיק לחשוב עליכן ועל החוויות מהמסע הזה.
זכיתי להכיר נשים יוצאות דופן בהמון מובנים, שמצליחות להתמודד עם כל קושי שעומד בפניהן, שיודעות גם ליהנות ולצחוק ולרקוד, וגם להיות מרוכזות במטרה חשובה מאין כמותה – בריאותכן ובריאות הבנים והמשפחה.
הסכמתן להכניס אותי, ולו לכמה ימים, למעגל הפנימי שלכן ולמשפחת הלביאות.
כשהגעתי הביתה וביקשו לדעת מה אני לוקח מהמסע הזה, עניתי – פרופורציות.
מודה לכן ששיתפתן אותי, מצדיע לכן על אופן ההתמודדות ומקווה שניפגש שוב.
אם יש משהו, ולו הקטן ביותר, שאוכל לעזור בו, אשמח מאוד.
שבת שלום,
אסף
המסע לבטומי, בניצוחה והובלתה של האחת ויחידה מיכל אסבן, אשה יקרה ואהובה מאד!
הודיה גדולה לבורא עולם שזיכני להיות שותפה לפרייקט זה, אחד מני רבים, להטיב עם אמהות לפצועי המלחמה.
מאד מודה ומעריכה , כל רגע ושעה בחברת אמהות/ לביאות שהפכו לחברות נפש אמיתיות, בהבנה , הכלה והרבה צחוק!
תודה לכל השותפים, בניהולה המנצח של מיכל העומדת בראש עמותת אימהות לביאות.
שעשתה ןעושה ימים כלילות למעננו, והיגענו בעזרת לשבוע השיא בבטומי.
כוחות וועוצמות, שחיזקו ונותנים שפע טוב להמשך.
וכל העוסקים בצורכי ציבור באמונה הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם.
בשמחות עם בשורות טובות
שרה קהלני.
הלב רוגש, סוער, נרעד, שמח, כואב, מבין, מתפעל ,מתרחב ומאוחד.
זר לא יבין זאת.
ברוכה תהיי.
וברוכות תהיינה.
תודה לכן אחיותי אהובותי.
שתיתי בצמא את דבריכן, הרוויתי במקום חיסרון.
אני יושבת בביתי ומעבדת הרבה, לא רק ביחסי ובהסתכלי עלי כאם למחלים אלא בהתבוננות עמוקה על עצמי גם כאם למחלים.
אז שוב תבורכנה כולכן.
כי:
"השם יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב".
עופרה שמידט משבי שומרון
המסע הזה בגאורגיה עם קבוצת אמהות מופלאה שיצאה מטעם עמותת "אמא לביאה" בהובלת מיכל אסבן שבצניעות ובנחישות מראה שילוב מבריק במיוחד של תבונה ורגישות, ובסיוע עמותת "ארז" בנדיבותו של שמעון היקר , מהווה אבן דרך משמעותית בחיי.
זמן איכות של חוויות משותפות, שיתוף עומק של סיפורים אישיים עם מי שלא הכרתי ועכשיו כל כך מכירה, מוקירה, וכל כך כל כך מעריכה. חוויה של מעגל עוטף, אינטימי, הכי מבין ומסייע בהרמוניה שרק מי שנמצאת שם יכולה להבין.
השביל הזה מתחיל כאן, ונותן כוחות בהמשך המסע.
תודה על הזכות, תודה על השותפות.
מרים שטיינמץ
יקרות
הגעתי הביתה מלאת כוחות ואנרגיה.אני מרגישה שזה היה מסע מטורף.עם הרבה ריגוש.חוויה טיול.יופי טבעי.מפלים שמחה בלבבות.צחוקים בחבורת האימהות.ובכי הכל היה שם.חמישה ימים של בילוי מדותף עמוס בחוויות שהחזירו אותי כחדשה.
עשיתי כל שביכלתי שהמסע יצליח ושתרגשנה בו טוב.מקווה שהצלחתי.
אוהבת
מיכל
מיכל יקרה ואהובה!
אין יכולת לתאר את המסע המולפא שעברנו יחד.
צחקנו, שרנו רקדנו ובכינו.
מסע עוצמתי ומרגש והכל מתוכנן בקפידה ובשמחה גדולה.
כל המסע הזה לא היה מתקיים בלי האחד והיחידה מיכל אסבן שדואגת לכל האמהות היקרות ששלחו את מיטב בניהם להילחם על מדינתנו האהובה.
ישלם ה' שכרך.
אשרינו שזכינו בך ובכל החברות הכל כך מתוקות ששותפות למסע חיים גדול ועוצמתי.
חמוטל פרידמן אמא של נעם היקר.
מיכל יקרה ואהובה,
המילים שלך מרגשות אותי עד עמקי הלב. אני כל כך שמחה לדעת שהטיול היה עבורך חוויה בלתי נשכחת – בשבילי הוא היה הרבה מעבר לטיול: הוא היה הוכחה לכוח, לאנרגיות המדהימות ולאחווה שנבנתה החופשה והטיול היה גם טיול גם חופשה גם איחוד גם גיבוש שמאחד למשפחה .
את בתור מי שמביל את הקבוצה האריה שעומד איתן שמנהלת את העמותה לבוא עם רעיון כזה ענק להוציא את אמהות לחופשה להתרעננות , אני מרגיש שנפל בחלקי הכבוד והזכות להכיר אותכם לזכות להיות לצידכם עצם העובדה מאוד מרגיש זכות עצומה ללוות את קבוצה של אימהות לביאות כמוכם – נשים חזקות, מעוררות השראה, שמוכיחות בכל צעד כמה אהבה, אומץ ותמיכה הדדית יכולים לשנות מציאות.
מאחל לך למשפחתך ולמשפחות של כל האמהות הלביאות שנה טובה ומתוקה, שנה של בריאות, שפע ברכה והמשך עשייה משותפת מלאה באור ובחוויות משמחות.
שכולם יהיו רשמות בספר .
אני כבר מחכה בקוצר רוח לטיול הבא או אולי אפילו סידרה של טיולים שלנו יחד – בטוחה שהוא יהיה לא פחות עוצמתי, מצחיק ומרגש.
בחיבוק גדול ובאהבה,
אילן
בברכה שנה טובה לכולם
אחיותיי לגורל,
לעצב
ולשמחות.
כשיצאתי לטיול לא תיארתי לעצמי את המסע הנפשי והפיסי שאעבור, עם עצמי ואיתכן.
אז קודם כל תודות:
למיכל אסבן האישה והאגדה שחלמה, תכננה והוציאה לפועל. אלו שלבי התחלה, בייבי סטפס.
עוד כמה טיולים כאלה והתינוק יהפוך לאריה שרץ בשטח והאמהות הלביאות האמיצות תהיינה אלו שמטביעות חותם בביתן ובחברה הישראלית.
יש לי טונות של דברים לומר אבל אני רוצה לקחת רגע ולעבד אותם יותר לעומק. משם ייצא הזהב, כולל תמונות.
מודה לכולכן אחת אחת על העוצמות, הפתיחות, ההכלה, השיחות (ולצערי לא הספקתי לדבר עם כולכן), על עולם חדש שפתחתן בפניי, על הצניעות, האמונה, ברכות הדרך והרצון המשותף לכולנו – להמשיך בעצמה, לגדול מתוך השבר.
לדורון – תודה מעומק הלב על הרוגע, ההדרכה, ההכוונה וההומור.
לדודי האיש המקסים שנראה כאילו יש לו בטרייה בגוף, כל הזמן עסוק בלעזור ולהצחיק.
לצעירות שבינינו שקיפצתן ודילגתן וצחקתן והצטלמת. חיממתן לי את הלב.
למבוגרות יותר שבינינו על השכל, הניסיון, התמיכה והאהבה.
אין כמוכן.
הלוואי שנסיבות פגישתנו היו אחרות, אבל ברור שלא היינו נפגשות בלעדיהן והמשימה שלנו להפיק את המירב.
מכל ה-❤️
רונית בנארי
כבר מתגעגעת.
טוב,
אז גם אני כמובן מצטרפת לכל מה שנאמר ונכתב.
חזרתי פשוט באורות!!
אני הולכת ומחייכת לי פתאום פה בבית ואף אחד לא מבין למה, אבל כל פעם כשאני נזכרת באווירה, בצחוקים בכיף, ובחיבוק עולה לי חיוך שכזה.
באמת מרגישה חיבור לכל אחת ואחת, פשוט היה לי תענוג גדול!!
וכמו שאמרתי בע"פ,
תודה גדולה לאייל על הדרכה מקצועית וזורמת
תודה נוספת לבועז, על השקט והביטחון
ולך, מיכל, הגדולה מכולן עוד ועוד תודות! מספיק משוגע אחד לדבר שידחף וידרבן והאחרים כבר יצטרפו.. זכינו שאת המשוגע שלנו❤️❤️❤️❤️
ושוב, תודה ענקית ל:
רעיה, רונית. נוגה, רויטל, קרן, נירית, אביטל, דבי, דינה, הדסה, לאה פ, לאה כ, מיכל ח, דפנה, ענבל, סיגל, מירי ובתיה!!!
ותודה גם לעמית שארגנה לנו את הכרטיסים ותמיד היתה קשובה.
וכמובן. תודה לבורא עולם. שאפשר את הכל!
אוהבת וכבר מתגעגעת❤️❤️❤️
אודליה
קרות
אני לא מהמדברים עם מקרופון לכן משתדל לכתוב את אשר על ליבי.
כשהתבקשתי ללוות את הטיול שלכן היו לי הרהורים אם כדאי להכנס לזה.
אביבה ואני נמצאים לא מעט מאז ה7/10 עם משפחות של פצועים
בשיקום ,בחזרה לחיים ,ובכל מה שאנחנו מתבקשים .
אביבה נמצאת בהמון קבוצות שמרימות בקשות לפצועים ולמשפחותיהם ואנחנו משתדלים לעזור.
אבל א. אני ממלא פקודות
שמעון פרינטה מנהל עמותת ארז בקש אז אני מתייצב
וחוץ מזה החלטתי שיש לי רצון לשמוע לעזור וגם מבחינת ״ ומבשרך לא תתעלם״
בדרך כלל קבוצה שיוצאת לטיול אינטנסיבי כזה ,שעות יחד באוטובוס ,לינה משותפת בחדרים,
עושה מפגשים מכינים קודם כדי למזער חיכוכים
חוץ מהמצב האובייקטיבי שלכן ,גם את זה לא עשיתן.
לי היה חשש גדול שמספיק שאמא אחת תהיה קרציה ,הלך עלינו
בניגוד לחששות
נהניתי מכל רגע
התרשמתי מכן מהעוצמה מהיכולת להתחבר האחת לשניה וברצון להפיק מהטיול את המכסימום.
בערב
כשכל אחת סיפרה על המסע האישי שלה
סיפרתי על עצמי בקצרה
קמתי והלכתי
ואז הבנתי שבשביל הערב הזה אני בטיול
מיד חזרתי
הקשבתי בקשב רב וניסיתי בכל מאודי להיות קשוב. ומבין
המון תובנות מהטיול הזה
וכולן חיוביות מהיכולות הבלתי נלאות שלכן.
נוצרה פה חבורה יש מאין בכלום זמן
עם יכולת הבנה מדהימה האחת מהשניה
בניגוד למה שמיכל אמרה אני ההיפך מרגוע אבל הטיול הזה עשה לי משהו
מיכל
מדהימה ההבנה המיידית שלך מה צרכי אמא של פצוע
והדרייב לעשות טוב
שמח שעמותת ארז נכנסה לארוע והייתי חלק
אייל
הייתי בהרבה טיולים ומסעות
שמעתי מדריכים ומדריכות רבים
אתה אלוף
הבנת מיידית את הסיטואציה ופעלת בעיניי
בצורה מושלמת
לסיכום
למרות שגם אני הייתי בהשקה למצב שלכן
לפחות בדאגה עם 2 בנים לוחמים בסדיר
אחד בגולני אחד בנח״ל
בן במילואים ביהל״מ
חתן במילואים בחטיבת יפתח
הבנתי שאני לא מבין כלום בדאגה
תזכרו תמיד את הטיול הזה
כשקשה תזכרו במילים הטובות
כי מילים יוצרות מציאות
בהערכה רבה
בעז
אמהות לביאות יקרות,
רוצה לשתף אתכן…
אמש חזרתי יחד עם חבורת לביאות ממסע מרגש במונטנגרו.
כל מילה שאכתוב תתגמד לעומת החוויה הייחודית והחד-פעמית שעברנו יחד, מסע של כיף, הבנה, הקשבה, הכלה ושחרור אחרי תקופה מורכבת.
מיכל אסבן היקרה ,
אין מילים שיוכלו לתאר באמת את מה שאת עושה למעננו – נתינה אינסופית, ימים כלילות של חשיבה, עשייה, ריצות ודאגה לכל פרט ופרט, תמיד עם הלב פתוח.
זכיתי להכיר חבורת נשים יוצאות דופן. החיבור בינינו היה מיידי, לראשונה לא היינו צריכות להסביר במילים תחושות ורגשות, פשוט הבנו אחת את השנייה.
תודה מיכל, על מי שאת ועל מה שאת, על הבחירה לקום כל בוקר ולעשות למעננו באהבה גדולה.
אסיים במילות השיר שהקדשנו למיכל במסע:
"באת אליי פתאום ואמרת לי 'בואי',
אלוהים שומר מקום בקצה היום לנשים כמוך, לתמימות כמוני,
כמעט שקעתי, אבל את באת לי פתאום."
עינת אמא של עידן
מיכל,
אמא לביאה שלנו.
יש אנשים שהכאב משתק אותם -ואת בחרת להפוך אותו למנוע של עשייה.
כשבנך נפצע קשה בעזה.
מצאת בתוכך כוחות על אנושיים.לא רק לעמוד לצידו.אלא גם לפתוח דלת ויד חמה לעוד עשרות אמהות שחיות את אותו כאב.
הקמת את ,*אמא לביאה*בית של תמיכה.הבנה ואהבה,
הובלת מסע למונטנגרו שלא היה רק טיול ינואר היה מסע של ריפוי.נשימה וחיבוק לנשמה.
את השראה חיה למשמעות של אומץ, נתינה ואמונה,
אנחנו מודים לך מעומק הלב על הדרך הלב והאור שאת מפיצה.
מיכל אהובה
תמשיכי לשאוג- כי בזכותך,עוד הרבה לבריאות מרימות את הראש.
באהבה ענקית *אלופה"
עופרה מהצפון 


בנות מעלפות שלי!!!!
מסע מופלא, עוצמתי ומרגש – כזה שנחרט עמוק בלב – הגיע אל סיומו.
21 אמהות לביאות, שכל אחת מהן נושאת את סיפור חייה ואת כאבה, שכל אחת חוותה דמעה שזלגה מעינה, ושבכל זאת
מיכל המדהימה מצאה בתוכה את הכוח להושיט יד מלטפת, כתף תומכת וחיוך מחזק – יצאנו יחד לדרך משותפת במונטנגרו.
זה היה מסע של חיבור, של ריפוי,
של גילוי מחדש את האור שבתוכנו.
ובמרכז – מיכל המדהימה!!!!!!!!!!שהצליחה לראות כל לב וכל נפש, לגעת ברוך, לחזק, לחבק, ולנגב דמעה של כל גיבורה – פעם אחר פעם.
מיכל, 
תודה שהובלת מסע לחיזוק החיים, מסע שבו כל אחת הרגישה שהיא לא לבד.
שמסע שמותר בו לצחוק לבכות לשמוח ולרקוד ולשכוח את הקושי לכמה ימים.
תודה לאלוקים שיצר אותך בעבורנו
תודה לכן, לביאות יקרות, שקיבלתן אותי באהבה אינסופית, שפתחתן את ליבכן, שחלקתן חיוך, חום ואור. תודה על הכבוד ההדדי, על הרגישות, על הדאגה – אפילו כשיצאנו מעט לעיר העתיקה, ראיתי מהצד כמה אתן מדהימות: יושבות יחד, דואגות שלכולן יהיה נעים וטוב שאף אחת לא תרגיש מובכת
נטלי המדהימה – שתמיד דאגה שכולן תעלנה למוניות ורק אז הצטרפה, וגם שמרה באהבה שנשלם לא יותר מ־10 יורו 
תמר המקסימה
עינת היפה והעדינה
יובלי הקשובה
גילה אהובתי שדאגה לי כמו לילדה בת 10 שאשתה מים ואוכל כל שעתיים
ענת – חברת ליבי וחדרי
עופרה השמחה
זינה, הילה, מיה – המקסימות והטובות
ליאתי המהממת – המארגנת שמחות
בת שבע – הרבנית הצדיקה שדאגה להזכיר לנו להודות לאלוקים על הכל
שרית כפול שתיים – המקסימות
גלית החייכנית
לילך המהממת – שהקרינה אור ושמחה שלימדה אותי מהי חברות אמיתית
סוזי הטובה
דבי המדהימה והרגישה
ומיכל אוחנה המתוקה והצדיקהההה
ואם שכחתי משהיא אז סליחה זה ממש לא בכונה
איציק אילן וגילי
המדהימים
זהו זכות שבורא עולמים יוצר אנשים כאלו טובים גומלי חסדים ומכילים מבלי לחכות לפרס או תודה אתם אנשים מעל כל בריאה!!!
אז חברים וחברות שנפגש רק בשמחות
נשאר חברים לחיים
ונזכור את החוויה שהעניקה לנו
מיכל הנשמה
שהקימה בשבילנו את הקבוצה
וחרטה בנפשנו את המסע
ותודה לאלוקים שזימן כל אחת מאיתנו לקבוצה
שזכינו להכיר חברים לחיים
כולכן הפכתן את הימים האלו לחוויה שלא אשכח לעולם.
בזכותכן חזרתי עם לב חזק יותר, עם תחושת שייכות, ועם ידיעה שגם מתוך הכאב – אפשר ליצור רגעים של אור גדול.
אוהבת ומעריכה,
שלכם תמיד
חגית


לביאות אהובות,
ביום ראשון יצאנו יחד למסע משותף – מסע לנפש העייפה ולנשמה שצמאה למזור.
פגשתי אתכן, אמהות לביאות יקרות, שכל אחת ואחת מכן נכנסה היישר לליבי. סוף סוף הרגשתי שיש אמהות כמוני, שמבינות אותי בלי שאצטרך להכביר במילים.
המסע היה עבורי חוויה מדהימה, מלאה בצחוק, שמחה ואנרגיות אמיתיות שכבר מזמן לא היו לי.
זכיתי בכבוד ובזכות להכיר אתכן, נשים מדהימות, לביאות אמיתיות!
אני מאחלת לכולנו שלווה, נחת, שמחה והרבה בריאות.
מיכל יקרה ואהובה– בלעדייך כל זה לא היה קורה. את המנוע שמניע הכל, בנועם ובחן, רואה כל אחת ואחת ומעניקה אופק ותקווה קדימה.
את אישה מיוחדת במינה, תודה לך על מי שאת ועל מה שנתת לנו.
באהבה והערכה גדולה
שרית זיצר